יודעות מה? עליתי על זה

עליתי על למה היה לי כל כך קשה לחזור לכתוב בבלוג מצד אחד, ומצד שני - לא הצלחתי להתנתק מהצורך לנבור בישראבלוג, להגיב, ומדיי פעם להבליח כאן לאיזה פוסט ממורמר. אני לא רגילה שטוב לי. אני לא יודעת איך לבטא את זה לספרה הוירטואלית. את כל הבלוג שלי בישרא, ניהלתי בתקופה בה הייתי סופר אומללה. אז פתאום, עכשיו, כשאני שיא האיזון ונערת הפוסטר לחיים טובים ונורמטיבים, זה קשה. קשה לא להתמסכן. קשה להרגיש לגיטימציה להגיד שוואלה, טוב לי. וואלה, אני אפילו מרוצה מאוד מהחיים שלי כמו שהם כרגע.
אני מאוהבת. נרשמתי ללימודים (סיעוד, תודה ששאלתן), אני אוהבת את העבודה שלי כרגע, ובאופן כללי,
Everything is bloody peachy.

אז הנה אני,לא מתנצלת (איכ. בנט.)

חזרתי, כנראה שלתקופה ארוכה יותר.

וטוב לי.

בשורות טובות.