יכול להיות שהצורך בבלוג, בפורקן סוג של חברתי הלך וירד עם ההתבגרות, בשילוב העובדה שמצאתי זוגיות יציבה ואוהבת (אז חולקת איתו את כל הטרפת), ועדיין, מדי פעם מדגדג לי באצבעות לכתוב וירטואלית.
יש תחושה נעימה בישיבה מול מסך עריכה לבן ונקי עם ולדעת שאפשר פשוט לכתוב הכל.
והאמת היא, שהתחלה חדשה מהניילונים בבלוגר נשמעת מפתה פתאום, ההתעקשות על ישראבלוג נעלמה לי. ישראבלוג מקושר לי עם לא מעט דברים טובים מגיל ההתבגרות, אבל עם יותר דברים רעים. יכולתי לחסוך לעצמי הרבה עוגמת נפש אם מישהו היה מדריך אותי על התנהלות נכונה ברשת. יכול להיות שהשהיה בחברת בני נוער שהיו מדוכאים לא פחות - החמירה את מצבי במקום לקדם אותו להחלמה. אבל יאללה, מים מתחת לגשר, מה שנקרא.
והאמת היא, שהתחלה חדשה מהניילונים בבלוגר נשמעת מפתה פתאום, ההתעקשות על ישראבלוג נעלמה לי. ישראבלוג מקושר לי עם לא מעט דברים טובים מגיל ההתבגרות, אבל עם יותר דברים רעים. יכולתי לחסוך לעצמי הרבה עוגמת נפש אם מישהו היה מדריך אותי על התנהלות נכונה ברשת. יכול להיות שהשהיה בחברת בני נוער שהיו מדוכאים לא פחות - החמירה את מצבי במקום לקדם אותו להחלמה. אבל יאללה, מים מתחת לגשר, מה שנקרא.
אנחנו מחפשים דירה ביחד, ואני לאט לאט מנסה לעכל, צעד אחד בכל פעם, שכנראה מצאתי את אהבת חיי. אני נוטה להתמסכן ולראות בעיקר את השלילי, אבל תסלחו לי, אני חתיכת ממזרה ברת מזל שמצאתי אותו ככה מהר.
איזה כיף לי.
הקורונה וקו הזמן ה-Wibbly Wobbly Timey Wimey שאפיין אותה הכניסו אותי למעין חור תולעת מוזר בזמן שבו הכל קורה במהירות מסחררת ובאיטיות מתסכלת. בו"ז. מעניין אם החזרה הקרבה לשגרה תשחרר את התחושה הזו.
איזה כיף לי.
הקורונה וקו הזמן ה-Wibbly Wobbly Timey Wimey שאפיין אותה הכניסו אותי למעין חור תולעת מוזר בזמן שבו הכל קורה במהירות מסחררת ובאיטיות מתסכלת. בו"ז. מעניין אם החזרה הקרבה לשגרה תשחרר את התחושה הזו.
