לא יודעת למה, אבל תמיד אחרי שלא עידכנתי זמן מה אני מרגישה צורך להתנצל, אז סליחה. לא מתתי! (גם לא וירטואלית), הסירו דאגה מלבכן.
מאז הפוסט האחרון הספקתי להגשים חלום ולהיות בהופעה של רינגו סטאר, לחתום קבע של 3 שבועות כדי לסיים קורס אחרון כמו שצריך, לצאת עם בחור, להפסיק לצאת עם אותו בחור, להזות שאני בהריון ולהיווכח (תודה לאמא טבע) שאני לא, לגלות מחדש את הביטלמאניה (אובססיית ביטלס) שלי ולהתחיל לספור באמת את הימים לשחרור (67 יום, תודה ששאלתם), להבין שהתוכניות שלי לשחרור מופשטות מדיי (לא, עדיין לא יודעת איפה אעשה פסיכומטרי, לא תודה ששאלתן)
וגם להבין שלפעמים צריכה לנשום עמוק, לנשוף, ולתת לקב"ה וליקום לעשות את שלהםן, כי דברים שמנסים בכוח לרוב לא יעבדו.
הבנתי גם שבריזות עושות לי טוב, גם שמש במידה הנכונה, הביטלס, ספרים חדשים (ובכלל) ואינטראקציה אנושית שאני מעוניינת בה.
וואו, הרבה תובנות בפחות מחודשיים.
מה איתכן?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה